מפות ומשם

בִּשְׁפֵיָה יֵשׁ חֹרְשַׁת בְּנֵי-אֹרֶן וְסֻכָּה לְצֵל וּלְמַרְגֵּעָה. וּמָה עוֹד בִּשְׁפֵיָה? חֲצִי גֹרֶן, שְׁלִישׁ אִכָּר מְטַיֵּל בְּמִקְטֹרֶן, וּמַעְיָן אַט זוֹחֵל בְּאַשְׁבֹּרֶן, עֵץ יָבֵשׁ עַל רֹאשׁ הָר כְּתֹרֶן, בַּחוּרִים כִּמְלֹא הַצִּפֹּרֶן, אַךְ בָּנוֹת בִּשְׁפֵיָה – כְּמֵאָה. ח.נ ביאליק הימים הם ימי שלהי הקיץ, השמש עדיין מלהטת ולקראת הצהריים החום הופך לבלתי נסבל, לאו דווקא זה שמגיע מלמעלה, אלא זה הבוקע מהאבנים למרגלותיי וממש מבשל אותי, בישול איטי, אני הופך לחמין שחום ומהביל עם כל התוספות... כן, כולל גם ביצים קשות למי ששאל .  אני משתדל להגיע מוקדם ולהנות קצת מצינת הבוקר, מהתעוררות הטבע עם פציעתם של קרני השמש הראשונות את אפלולית רכס מאיר שפיה; רכס החולש על פיתחת ואדי מילק אל מול זכרון יעקב, על חוף הכרמל עם ים כחול כחול, על הכרמל הירוק ירוק ועל שיפולי מנשה (גם עם ירוק ירוק) . פציעתה של החשיכה מגלה גם את הפציעה המכוערת של מחצבות שפיה בהר הכרמל, מעיבים במקצת על הפסטורליה הנפלאה של המקום ועל תחושת הניתוק משאון היומיום. הבוקר אני מתחיל את עבודת הבורא באז...