על הבלוג

בשנים האחרונות אני מכין מפות ניווט, מפות אלו הן הבסיס לכל פעילות של ספורט הניווט; לתלמידים בבתי ספר שעושים את צעדיהם הראשונים, לספורטאים תחרותיים, למשפחות במסלול העממי , לאימונים ולתחרויות בכל הרמות. בעיני, מדובר ביצירה אישית הממוסגרת בתוך קובץ כללים בינלאומיים. יצירה שמטרתה להעניק אושר לאוהבי ספורט הניווט ורוח של התחדשות לענף הניווט הספורטיבי בארץ.

עבודתו של הממפה משלבת בין עבודת שטח ועבודת מחשב, היא דורשת שעות רבות של אני עם עצמי ועצמי עם אני תוך כדי בחינת השטח לאורכו ולרוחבו וקבלת החלטות אינספור לגבי פרטי הנוף שיזכו להכנס אחר כבוד למפה.

במהלך עבודת המיפוי בשטח אני חווה את הטבע במיטבו, את ההסטוריה האנושית באזור וכמובן גם עוולות האדם כלפי השטח. לעיתים רחוקות אני פוגש בני אדם וכאלה שגם לא. אני חשוף לשמש הקופחת, לרוחות מקפיאות, לשבר ענן פתאומי עם זרימות מים מפתיעות, אבל, גם לימים נפלאים שמעניקים לי אושר אינסופי ואנרגיה לעתיד.

יש אזורים מרגשים, לקראתם אני שש מדי בוקר ומאוכזב לנטוש אותם לקראת ערביים ויש כאלה... ...איך לנסח מבלי לפגוע... משעממים, אבל, למזלי הטוב הם לא רבים.

אני חוצה שדות קוצים בקיץ, מהלך בעלוות סתיו שזה עתה נשרה, בוחן אחו ירוק בחורף ונהנה מפריחות מדהימות וריחות משכרים בכל עונות השנה.

את פת לחמי הצנועה אני סועד על אבן תחת עץ, במבוך שיחים, על ראש הר קרח, ביער עבות או על ספסל בפארק. אני נטען באנרגיה במקביל לכלים המשמשים אותי בעבודת המיפוי; סמארטפון ועט דיגיטלי.

קיבוצים לניווטי מאוץ, יערות פתוחים, חורש קשוח, תבליט חולות עדין, חריצי בתרונות, סמטאות ערוניות, אדמת טרשים או אדמה רכה. כולם מסתירים חוויות שאותן אני לוקח איתי ואת חלקן אעלה מעת לעת בבלוג זה.