ואדי ניסנאס
אוהב לשבת ב"נדימה". מסעדה קטנה ובעלים עם לב רחב, אמיתיים. תמיד מרגיש שם אורח רצוי, החומוס אותנטי, גם הרהיטים, הצלחות, הזיתים, הפרלמנט המקומי של ימי שישי, הסמטאות והצבעים והריחות. אם תרצו להרגיש חלק מהסצינה המקומית, להיות שחקן וגם צופה בשוק של ואדי ניסנאס, זה המקום להתחיל בו את הבוקר ואין יותר טוב מאשר פצצת אנרגיה המוגשת בתוך מנת משאוושה* חמה ומשובחה, מה שמאפשר לצלוח יום שלם של מיפוי בלי פירור נוסף... או לפחות עד "הפלאפל של הזקנים" בסמטה המקבילה. *משאוושה זה השם הנפוץ של מסבחה בצפון הארץ וגם בסוריה (טוב לדעת, כי בקרוב יהיה שלום וכולנו נאכל חומוס בדמשק) מפות של של אזורים עתיקים אותנטים עם מבוכי סמטאות צרות בהם דרים יחד מסחר ומגורים הם קלאסיקה לניווטי מאוץ, לצערי, כאלה קיימים אצלינו במשורה; ערים עתיקות לבחירות ציר מתוחכמות ניתן למצוא בעיקר בערים המעורבות, אלו שההתישבות בהם החלה לפני זמן רב והצליחו לשרוד עד היום את כל התהליכים הגיאופוליטיים באזור. התפתחות של עיר כזו היא כהתפתחותו של פרי, מרכזו הוא הגרעין וכל מה שעוטף אותו זה מ...