גמזו
מספרים על נחום איש גמזו שהיה אומר על כל דבר "גם זו לטובה" ...
יום מיפוי מס' 1
השעה חמש בבוקר,, חושך מוחלט עדיין, התרגשות קלה באוויר, היום אני מתחיל למפות מפה ותיקה. מריים החתולה, זאת עם הפרעות אישיות קשות, מייללת מרעב בזמן שאני מחפש את הנעליים מתחת לארונית הלבנה בכניסה לבית. אחרי מספר נסיונות אני מצליח לדוג זוג נעליים תואם. מתיישב על מפתן הבית לסיים את היוגורט שלי ולנעול את הנעליים. ברגע של רחמים מצ'פר את מריים בקצת יוגורט ומייד מופיעה מתוך האפילה המכשפה השחורה - חתולת אשפתות אמיתית ומכוערת להפליא, שורדת תקופות קשות בזכות פינת הקומפוסט בחצר ובזכות טוב ליבה של מריים המפרישה מעשר מכל מה שאני נותן לה. היות ואינני חובב חתולים, הרמתי נעל אחת ובתנועה מושלמת הנעל טסה לכיוון המכשפה השחורה תוך כדי שהיא אוספת בדרך את מנורת הכניסה , בקבוק בירה ריק מאמש ושני עציצים של קולאוס צבעוני שתמיד עושים טוב בלב. השברים נמרחו לאורך 8 מטרים בדיוק והסתיימו סמוך לעץ הגוייאבה ממש צמוד לבריכת צמחי המים הקטנה שלתוכה צללה הנעל. אחרי 3 צעדים וכאב חד בעקב רגל שמאל סבתי על עקב רגל ימין על מנת לנעול לפחות את הנעל שנותרה יתומה והתברר שזו דווקא הנעל של הרגל המדממת, בלית ברירה נכנסתי הביתה לחבוש את עצמי ואחכ לנקות את שובל הדם. חיכיתי שהיום יעלה, אספתי את כל שברי הזכוכית חוץ מאלו שכנראה אפגוש בעתיד, שליתי את הנעל שכבר הפכה לביתם של זוג גמבוזיות, נשכבתי דואב על הספה בזמן שאריה גולן מראיין שוב את בנגביר ונרדמתי עם מאמר המערכת של הארץ כשאני ממלמל "גם זו לטובה".
יום מיפוי מס' 2
את היוגורט אני אוכל בבית, מאמר המערכת של הארץ טרם פורסם בגלל השעה המוקדמת, אריה גולן ובנגביר יעלו לאוויר יותר מאוחר, הוויז מראה 40 דקות ליעד, הפקקים עוד יגיעו, צריך למהר. היוגורט עושה את שלו ובני מעיי התעוררו גם הם, בוקר טוב אני אומר להם בהקלה ומוריד את המים בשירותים. קול ביעבוע קל נשמע ממהמקלחון, קול עדין שכמעט אינו מורגש, אך לי הוא נשמע כמו קולו של הר געש על סף התפרצות. הנמסיס של חיי, מערכת הביוב שחפרתי בעצמי לפני 32 שנים אחרי שהאינסטלטור נעלם יום בהיר אחד כאילו בלע אותו הביוב, זה אותו ביוב שעכשיו החליט להודיע לי כי יש בעיה והיא נמצאת מתחת לאדמה, עמוק מתחת לאדמה, יותר נכון, מתחת למכונת הכביסה שנמצאת בחוץ על דק קורות אורן מתבקעים המחוברים עם ברגים שראשיהם כבר החלידו מרוב שנים והכל כדי להגיע רק לשוחה הראשונה. אני מתפלל לאלוהי הביוב שיעשה עימי חסד וזאת תהיה תקלה מקומית קלה. מזיז את מכונת הכביסה ונזכר מאוחר מדי שצריך להוציא את: התקע מהשקע, זה שעף עכשיו מהקיר, את הצינור מברז ההזנה, זה שקיבל זווית בלתי סגירה בעליל ואת הצינור השרשורי מפתח ה 3 צול לפינוי הדלוחים שדווקא עמד בפרץ. לא אלאה בעוד פרטים כגון חיפוש ביט מתאים למברגה וכו' כדי לשמור על פאסון מינימלי אבל כפי שהבנתם לאן זה הולך אתם בוודאי יודעים כי הייתי צריך לפתוח גם את השוחה השנייה, זאת שנמצאת בדיוק מתחת ללול התרנגולות...
נשכבתי רצוץ על הספה בזמן שקלמן וליברמן מראיינים את טלי גוטליב ונרדמתי עם מאמר המערכת של הארץ כשאני ממלמל "גם זו לטובה".