אילניה
בסוף כל יום ארוך של מיפוי חיכתה לי קערת מרק חמה, סלט ירקות טרי בריא עם המון שמן זית ירקרק מתוצרת עצמית והכי חשוב ; כוס אספרסו ותה צמחים מפנק אל מול נוף אינסופי של אלוני בית קשת. ככה זה כשיש לך קרוב משפחה, יותר בכיוון של אח, המתגורר בבית קשת הסמוכה למפת אילניה.
יער אילניה הוא שינוי מרענן לעומת המפות האחרונות והירוקות שמיפיתי, יער לבן ופתוח עם קווי גובה מפנקים שיכולים לאתגר בבחירות ציר מעניינות לצד ניווט טכני באזורים עתירי מדרגות סלע בסגנון גן העדן הצ'כי, יותר אולי בכיוון של גנון צ'כי, אבל זה מה שיש לנו כאן.
עבודת המיפוי בעיני, יש בה מעין הנדסה הפוכה של הניווט הספורטיבי; אני מפזר רמזים, בוחר פרטי נוף בולטים ומשמיט כאלה שלא שפר גורלם ויעלמו בשיכחה, זורע סבכים, שופך צמחיית קרקע, מעקל קווי גובה לטובת גיא נסתר או שלוחה בישנית, מגדיר עבירות וזורע נקודות של פחד בשדה טרשי. אני יוצר סדר בתוהו ובוהו של השטח, מרחיק סלעים זה מזה, משייף קצוות של מצוקים, מחליט איזה עץ ביער יקבל משמעות, קובע מי יהיה שקע ומי יהיה בור, דואג למקם את כל פרט נוף ביחס הנכון לשאר הפרטים, האם הוא פרט עליון או תחתון, האם הוא בכיוון המתאים והאם הוא נמצא באור השמש או באפילת היער.
מסתובב ביער, נבלע בצמחיה, רואה ושומע פעילות אנושית שבעיקר צורמת לי; אופנועי שטח חורשים קוליסים ואין מי שבולם את הטירוף, ערימת אשפה חדשה הושלכה על ידי שיפוצניק קטן שעשה רמונט למקלחת, חפירות לא חוקיות של גנבי עתיקות בחרבת בינית יטופלו על ידי הרשויות, מערה עם זבילי 120 מ''מ שנגנבו מבסיס התחמושת הסמוך, פלוגת חיילים מחוות השומר במסע צבאי חוצים שדה זרוע, חלקת יער שרופה מהמלחמה או סתם מרשלנות, צלילים צורמים של מוסיקה מתוך מכונית הנוסעת בשבילי היער, זבל שהותירו מבקרים, גלעד מנותץ, שאריות גדר ישנה של מגדלי בקר.
זהו נגמר היום.
5968 פרטי נוף יש במפה ובהם כ 300 סלעים בולטים ו 250 מצוקים שונים. כל אחד מהפרטים קיבל התייחסות ומרבים אחרים התעלמתי. התייחסות משמעה: בחינה, החלטה, מדידה, בדיקה שרטוט ידני, בדיקה נוספת, תיקון אם יש צורך, שרטוט במחשב בבית.
נוסע לבית קשת, ברדיו מאיר אריאל...
"אולי מחר אני יוצא סוף סוף הביתה לחופשה,
אני נצמד אל המשקפת לא לחשובבאוהל מחכים לי אור ותה פלחי תפוחוסיגריה וסיפור חזק וטוב"