פארק קנדה
" השייח' אחמד מרמלה, נעים מאוד" אמר האיש שישב ברכב, זקן אדמוני עיטר פנים מלאות וחיוך שחשף שתי שיניים בלבד העיד כי מדובר באדם החביב על הבריות וחובב אוכל לא בריא. נתקלנו זה בזה בדיוק מתחת לקבר של אבן ג'בל, קבר מרשים בראש הר. שיחה אמיתית וישירה התפתחה בין שני אנשים מעולמות שונים שמעולם לא הכירו זה את זה ונפגשו באקראי בשבילי היער. היינו שלושה לאמיתו של דבר, אבל אשתו שישבה לצידו לא הוציאה מילה. הסכמנו בינינו כי החיים יפים וכדאי להקפיד על פעילות גופנית בטבע. "ללכת זה זה טוב לבריאות" צעק מבעד לחלון הפתוח כשנסעו לדרכם עם רכב מקרטע בשבילי היער המאובקים.
"היי, מה אתה עושה כאן?" צעק מרחוק רוכב אופניים מדוגם, הוא ובת זוגו שעטו לעברי כאילו אני מכיר אותם... מה שנכון, באמת הכרתי אותם. המראה הספורטיבי ושעת הבוקר של אמצע השבוע שידרו לסובבים כי מדובר באנשים חובבי ספורט שאינם ממהרים לשום מקום אלא אם מדובר בתחרות ניווט רכוב. "אני עובד" עניתי ושלושתנו חייכנו כי על מי אני עובד? יום יפה, טבע, ניווט... עבודה לא נראית ככה חשבנו שלושתנו. נפגשנו ממש ליד בית המרחץ הרומי, הסברתי להם אייך אני ממפה וכמה פשוטה היום עבודת המיפוי " כל אידיוט יכול למפות" אמרתי, "אם אני יכול, גם כל נווט באופני הרים יכול". לאחר מכן הם הפליגו לדרכם ונעלמו בעיקול השביל.
"האם זאת הדרך למשלט י"ד ?" שאלו זוג בנות שאת ראשיהן מכסה שביס מודרני, על גבן תרמיל גדול ואליו מחוברים מזרון וזוג סנדלים, הן היו שזופות מקרני שמש מדברית, הליכתן קלה וגוון זקוף. "אתן בכיוון הנכון" עניתי בביטחון, כי רק עכשיו סיימתי למפות את מכלול התעלות, הבונקרים והיער שמכסה את המשלט הירדני. "נעים מאוד, אני לאה וזו רחל" אמרה לאה.
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" החמאתי להן. צחוקן המתגלגל נשמע לאוזני כהדהוד של צלצולי פעמונים עת התרחקו בשביל העולה למשלט.
"?Do you need help" שאלתי את הטיפוס המוזר שצץ מולי בהפתעה גמורה בנבכי גדרות האבן והטרסות אי שם ליד סינגל הגורל השביעי. לא עונה הבחור, אולי הוא לא מבין אנגלית. " צריך עזרה?" ניסיתי, אין תגובה. עברתי לערבית, ניסית רוסית, המשכתי בצרפתית ועוד שפות פופולריות שאינני מכיר אבל גוגל טרנסלייטור כן. בגרמנית ראיתי שמשהו זז בפוקר פייס שלו, לא ויתרתי, לא יכול להיות ששני בני אדם נפגשים בפארק קנדה ולא מחליפים זה עם זה מילה, אתה בישראל חביבי, מלחמה בדרום ובצפון ואתה משחק איתי משחקים של שתיקה כמו נזיר ממנזר השתקנים. "שתקנים" אמר השתקן והלך מבלי להוסיף מילה.
